זהירות בדרכים - לא כולם נוסעים באותו כיוון

לנסוע בנתיבי איילון בשנים האחרונות יכול להיות משימה מאתגרת, במיוחד כאשר נציגי גיל הזהב מחליטים מידי פעם לשנות את חוקי המשחק, או יותר נכון את כיווני התנועה......

שתי אדונים נחמדים החליטו לנסוע דרומה באיילון צפון. כן כן, המבוגר מן השתיים (בן 92) עשה את המעשה האמיץ באפריל 2011 כאשר מיהר למסיבת יום ההולדת של חברו בבית חולים איכילוב והצעיר (בן 87) החליט לנסות את מזלו (המבולבל קלות) לפני שבועיים, בסוף חודש ינואר 2012 כאשר עשה את דרכו לכיוון חוף הילטון בתל אביב.

בשני המקרים השוטרים האמיצים והמופתעים עזרו לקשישים הנחמדים למצא את דרכם מחוץ לנתיבים המסוכנים, עם זאת רק המבוגר מבין השתיים קיבל שלילה במקום, והצעיר בתור עונש נאלץ להסביר למשפחתו את מעשי ה"שובבות" שלו.

לסיכום פעם הבאה שאתם נוסעים באיילון סעו בזהירות אולי תפגשו בדרך עוד הרפתקאנים שנוסעים דרומה בחלק הצפוני של הכביש.....

על השובב הצעיר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182265,00.html

על האדון הבוגר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4060374,00.html

סלולרי בזול

מעניין לדעת שבסוף שנת 2009 עבר בכנסת חוק חדש. החוק עבר בצורה שקטה למדי, וזאת לאור העובדה כי הוא מאוד לא כדאי עבור החברות הסלולריות. משמעותו של החוק החדש הוא בכך שכל חברה סלולרית מחוייבת להחזיר ללקוחותיה כסף בעבור מכשירים סלולרים שנרכשו באופן פרטי.

לקוח שלא רוצה לקנות טלפון סלולרי חדש דרך אחת מהחברות הגדולות, במחיר חסר כל פרפורציה, ומעדיף לשלם תשלום הגיוני יותר לחנות פרטית (בארץ או בחו"ל), עדיין יהיה זכאי לקבל החזרים לפי רמת השימוש.

כל מה שהלקוח נדרש לעשות זה

• להציג לספק הסלולרי את קבלת הרכישה באחת מהשפות ההבאות: עברית, אנגלית, רוסית, ערבית.
• בקבלה צריך להיות שם החנות ושם הייצרן
• בקבלה צריך להיות שם הלקוח אשר זהה לשם של בעל הקו
• והרכישה צריכה להיות ב-36 חודשים האחרונים. יש לשים לב שניתן לקבל החזרים עד 36 חודשים מיום הרכישה.

כך לדומא בחברת פרטנר בעת שימוש חודשי של למעלה מ-150 ש"ח בחודש מגיע ללקוח החזר של 50 ש"ח תמורת המכשיר הסלולרי החדש (שנרכש באפן פרטי).

חשוב לזכור כי החזר מגיע ללקוח עבור כל מכשיר סלולרי, גם כאלה שלא נמכרים ברשת אצמה.

תודה לאלכס שהשב את תשומת ליבי לעניין

מאגר ביומטרי

הכנסת עשתה לנו תרגיל מעניין, והעבירה חוק המאפשר הקמה של מאגר ביומטרי בישראל - בהתנדבות היום, בכפיה עוד שנתיים. בהבדל ממה שטוענים המתנגדים אינני חושב שמדובר ברוע טהור ובתחילת עידן "האח הגדול" (האמיתי) בחיינו, אך עם זאת בלתי אפשרי להתעלם מהעובדה שנעשה צד משמעותי בכיוון הפטרנליסטי והמדינה תתחיל בפיקוח הרבה יותר צמוד על אזרחיה.לטוב ולרע.

המנתנגדים למהלך טוענים בקולי קולות שמדובר במהלך פסול ויחיד במינו בעולם, וזה לא מדוייק. בעולם המערבי, הן באירופה והן בארה"ב מקימים כבר משנת 2003 מאגרים ביומטרים לדרכונים. המהלך שייזמה ארה"ב בכלל ו-FBI בפרט שואף להקים מאגר ביומטרי כלל עולמי, הלחץ המסיבי הגלוי והמוסתר שמפעילה המדינה המשפיעה בעולם גרם להרבה מדינות ליישם מאגר ביומטרי בתחום שילטונם.

המאגרים הביומטרים הקיימים בעולם מכילים תמונות, ניתוח תווי פנים, ותביעות אצבעות, והכל במטרה להפוך את העולם למקום בטוח יותר. הטענה החזקה ביותר של המתנגדים למאגר הביומטרי היא הסכנה שבפריצה למאגר מסוג זה למרות כל ההגנות וההבטחה. גניבת נתונים ביומטריים או גרוע מזה החלפתם בנתונים מזוייפים יכולה להיום הרבה יותר מסוכנת ומשמעותית מגנבת תעודת זהות מהסוג הישן בגלל עניין הצפיות.

לגבי תעודות זהות ישנות מצפים ומחפשים זייפנים ורמאים ולכן הציבור והעובדים הרבה יותר "פוקחים עין" בעת מתן השירות. לעומת זאת בתעודות החדשות, הציבור מצפה להבטחה כבדה יותר ולכן כל פריצת הבטחה תיהיה מאוד קשה להוכחה ולא תיטופל כראוי, משתי סיבות:

• הציבור לא יאמין שהכן הייתה פריצת הבטחה, הרי הוכיחו לנו שזה מאוד מאובטח


• הממשל לא ירצה להודות שהכן הייתה פריצת הבטחה כי זה פוגע במהימנות השיטה והמאגר

לאור זאת מי שיצליח במציאות החדשה לפרוץ למאגר ביומטרי יזכה ב"חסינות" מכורח הנסיבות ויתחמק מעונש בקלות יתרה, מאשר היום עם התעודות הישנות.

עם זאת אין ספק שלפרוץ למאגר ביומטרי לא תיהיה משימה קלה, אך יש לזכור שתמיד הפריצה קוראת לגנב וניסיונות בתחום הרמאות נגד המאגר הביומטרי כבר נעשו והצליחו בעולם - המקרה של האישה הקוריאנית ביפן שהצליחה לעבוד על המנגנון ביקורת גבולות ביומטרי, גם במקרה הזה הסתמכות יתרה על המנגנון גורמת לפושעים רבים יותר לצאת יבשים מהמים.

אינני פוסל את המעבר למאגר הביומטרי, הרי אני תומך נלהב של הקידמה והטיכנולוגיה, אך יש להתייחס למעבר על פי הביטוי הידוע "כבדהו וחשדהו"

אזכורים לגבי המאגר ביומטרי

סיכום זכויות העובד

לאור שאלות רבות שאני נשאל לאחרונה לגבי זכויות העובדים הייתי רוצה להביא כאן תקציר של דיני עבודה (חוקי עבודה), הציטוט נלקח מאתר של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה - אתר התמ"ס:

1. הודעה לעובד: בהתאם לחוק, המעביד חייב למסור לעובד-תוך 30 יום מיום קבלתו לעבודה - הודעה המפרטת את שם המעביד ושם העובד, תאריך תחילת העבודה, תיאור התפקיד, שם ותיאור תפקיד של הממונה הישיר, גובה השכר ומועד תשלומו, תנאים סוציאליים, היקף המשרה.


2. שכר מינימום: מעביד חייב בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום שנקבע בהתאם לחוק. שכר המינימום הנוכחי הוא 3850.18 ₪ לחודש (20.70 ₪ לשעה).

3. מועד תשלום השכר: המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מה - 9 לחודש העוקב.

אם לא ישולם השכר עד ל-9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של % 5 בעד השבוע הראשון להלנה (החל מה-1 לחודש העוקב) ו-% 10 בעד כל שבוע שלאחר מכן.

4. דמי נסיעות: כל מעביד חייב בהשתתפות בדמי הנסיעה הממשיים שמוציא העובד בדרכו לעבודה וחזרה ממנה בתחבורה הציבורית - עד לתקרה שנקבעה מפעם לפעם.

התקרה הנוכחית היא 21.14 ₪ ליום. הבסיס לחישוב דמי הנסיעה הוא עלות הנסיעה בכרטיסיית הנחה למספר נסיעות או כרטיס חודשי - חופשי.

5. גמול שעות נוספות: אם יועבד העובד בשעות שמעבר ליום עבודה רגיל במשרה מלאה, על המעביד לשלם לעובד לא פחות מ- %125 משכרו הרגיל של העובד עבור השעתיים הנוספות הראשונות ולא פחות מ-150% עבור השעה הנוספת השלישית ואילך.

אי תשלום גמול שעות נוספות מהווה הלנת שכר.

6. דמי חגים:

א. עובד בשכר חודשי זכאי לתשלום עבור ימי חג.

ב. עובד בשכר יומי (או קבלני או לפי שעה) שעבד 3 חודשים במקום עבודתו זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג והם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות (ראשון ואחרון), שני ימי פסח (ראשון ואחרון) חג השבועות ויום העצמאות.

העובד זכאי לתשלום עבור ימי החג אם לא נעדר מעבודתו יום לפני החג ויום אחרי החג אלא בהסכמת המעביד.

עובד שאינו יהודי יכול לקבל תשלום ימי חג על פי דתו.

7. חופשה שנתית: כל עובד זכאי לחופשה שנתית. אורך החופשה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו.

בעד כל אחת מ-4 שנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד לחופשה בת 14 ימים קלנדריים (שבועיים) שהם 12 ימי עבודה אם המדובר בשבוע עבודה בן 6 ימים, או 10 ימי עבודה אם עובדים 5 ימים בשבוע.

בעד השנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה קלנדריים; 18 בעד השנה השישית, 21 יום בעד השנה השביעית, ויום נוסף בעד כל שנה עד למקסימום של 28 ימים קלנדריים (ארבעה שבועות).

יש לציין שעובד שעבד 75 ימים ופחות, זכאי ל"תמורת חופשה": %4 מכלל הסכומים שהשתכר.

הערה חשובה בעניין זה היא שסעיף 7 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי: "אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד, בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות".

8. דמי הבראה: עובד זכאי לדמי הבראה אם עבד באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות.

גובה דמי הבראה ליום הוא 331 ₪ (החל ב 01.07.08). (לצו ההרחבה )

מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד בהתאם לוותקו בעבודה הם 5 ימים בעד השנה הראשונה; 6 ימים בעד השנה השנייה והשנה השלישית (בעד כל אחת מהן); 7 ימים בעד השנה הרביעית עד העשירית. (הרשימה נמשכת).

9. דמי מחלה: עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה, עם זכות לצבירה עד למקסימום של 90 יום.

בעד היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בעד היום השני והשלישי העובד זכאי ל-% 37.5 משכרו היומי, בעד היום הרביעי למחלה ואילך העובד זכאי ל-% 75 משכרו היומי.

10. הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות: מעביד המפטר עובד או עובד המתפטר חייבים במתן הודעה מוקדמת בכתב.

אורך ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

א. עובד במשכורת חודשית שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים. במהלך השנה הראשונה אורך ההודעה יהיה יום בעד כל אחד מששת החודשים הראשונים לעבודה ו-2 ימים לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.

ב. עובד בשכר יומי (או לפי שעה או קבלני) שפוטר לאחר שעבד שנה זכאי להודעה מוקדמת של שבועיים; לאחר שעבד שנתיים אורך ההודעה יהיה שלושה שבועות ולאחר שעבד שלוש שנים חודש ימים.

במהלך השנה הראשונה ההודעה המוקדמת תהיה של יום לכל חודש עבודה בפועל.

במהלך השנה השנייה והשלישית יוסף יום בעד כל חודשיים עבודה בפועל.

11. פיצויי פיטורים: עובד שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר זכאי לפיצויי פיטורים. שעור הפיצויים המגיע הוא משכורת חודשית אחרונה עבור כל שנת עבודה בפועל וחלק יחסי מזה עבור חלק משנה. פיצויי הפיטורים מחושבים על בסיס השכר ברוטו ללא החזרי הוצאות.

עובד שפוטר לאחר שעבד 11 חודשים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם המעביד יוכיח שלא פיטר את העובד מן הרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.

כל תגובה והערה תתקבל בברכה