חפש בבלוג זה

יום חמישי, 30 ביולי 2009

ט' באב 2009

היום ט באב תשס"ט ה-30/07/2009 כולנו נזכרים בחורבן ירושלים ובית המקדש (שנחרב לדאבונו כבר פעמיים). ההיסטוריונים והסוציולוגים של היום לא מבנים כיצד העם שלנו שרד את נפילתו של הבית השני. זה נס היסטורי - הם אומרים. זה נס נקודה - הדת אומרת. כך כאשר פונים לספרים ולסיפורים שנשמרו מאותה תקופה ניתן לראות שהיה מדובר בעם מפולג ושבור אשר היה עסוק ב"שנאת חינם" (המושג שכל כך אוהבים להשתמש בו בתקופה זו), ויום למחרת הכל נעלם, מי ששרד התלכד. למה?!?
העניין הוא שהעם היהודי אז, לפני החורבן, בדיוק כמו העם היהודי היום ניצב בפני אויב שמאיים על קיומו, אבל היהודים אז, בדיוק כמו היום, העדיפו לעצום עיניים ולהתעלם מהבעיה החיצונית ולהתרכז בעניינים הפנימים ובפילוג עצמי. רק כאשר היכה האויב האכזר בחוזקה בעם שלנו - התעוררו כולם, למציאות, שהייתה כבר אחרת ובלתי הפיכה.
דווקא ביום הזה, חשוב להסתכל סביב ולהתעורר בזמן לעובדה שאויבינו מאיימים עלינו בכל עת. הם מלמדים את ילדיהם לשנאה ולרצח כאשר מטרתם העיקרית היא לסלק אותנו מאדמותינו ומביתנו.
להלן סרטון קצר המציג ילדים מוסלמים הגדלים מספר קילומטרים מאתנו ואת החינוך שהם מקבלים (שימו לב לילד ששואלים אותו למה הוא צריך רובה.... "להרוג יהודים...." עונה הקטן, "להרוג יהודים....."):


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה


עקבו אחרינו בטוויטר